שיאני השכר שנהנו מתוספות אסורות – וספגו קנסות

שמונה שנים לאחר שנודע לראשונה על החשש כי בכירים בחברת נמלי ישראל (חנ"י) נהנים מתוספות שכר לא חוקיות לכאורה, בהיקף של עשרות אלפי שקלים מדי חודש – מקבלת הטענה גושפנקא אכיפתית.

לפני שבועיים קבע אגף השכר באוצר באופן רשמי כי לפחות שישה מבכירי החברה, בעבר ובהווה, זכו במשך כ-15 שנה בחריגות שכר שנעו סביב 13 אלף שקל בחודש לכל עובד. זאת, לאחר שעמיתיהם בחברה אישרו להם דרגות שכר שלא היו זכאים לכאורה לקבל, ושבזכותן נהנו במשך שנים מתוספות ניהול, תשלום גלובלי אוטומטי עבור 40 שעות נוספות, רכב צמוד והוצאות טלפון מוגדלות.

הממונה על השכר היוצא, קובי אמסלם אוליבייה פיטוסי
נוכח חריגות שכר אלה, שחלקן אף אישרו הבכירים זה לזה, הם דורגו מדי שנה בצמרת טבלת מקבלי השכר הגבוה במגזר הציבורי, אף שחלקם הועסקו בתקנים זוטרים יחסית. כך, למשל, מזכירת החברה, יעל דגון, השתכרה ב-2012 56,657 שקל (ברוטו) בממוצע בחודש, ואילו ראש יחידת משאבי האנוש והגמלאות, אידה שפירא, השתכרה 57,621 שקל בממוצע בחודש.

בזכות שכר חודשי ממוצע בסך 52–60 אלף שקל (ברוטו) מדי חודש, עלה שכרם של עובדים אלה גם על זה של מנכ"ל חנ"י ויו"ר הדירקטוריון – מה שעורר מדי שנה תמיהה לפשר העניין. בתום הליך בדיקה ממושך, שכלל תחקורים, תכתובות משפטיות ארוכות ושימועים, החליט לפני שבועיים הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי אמסלם, באחת ההחלטות האחרונות שקיבל לפני יציאתו לחופשת פרישה – להורות לחנ"י לקזז באופן מיידי את התוספות האסורות ממשכורתם של הבכירים או מגימלתם הפנסיונית.

מנכ"ל חברת נמלי ישראל, שלמה ברימן
כמו כן, הורה אמסלם לדרוש מהעובדים השבה של הכסף ששולם להם ביתר, אם כי רק במשך שלוש השנים האחרונות. סכום ההשבה יתפרס למשך 60 חודשים, וצפוי לחסוך לחנ"י 7.6 מיליון שקל מהתחייבויותיה הפנסיוניות.

מקורות בממשלה אמרו בימים האחרונים כי מקרה חריגות השכר בחנ"י חמור במיוחד, מכיוון שחלק מהבכירים הנידונים עבדו במשך שנים באגף משאבי אנוש בחברה. כלומר, העובדים היו מעורים בנבכי מערכת השכר בחברה הממשלתית, והיו מודעים היטב למשמעות הרכיבים הנוספים שאושרו לטובתם.

חנ"י מדורגת זה שנים בצמרת החברות הממשלתיות בעלות השכר הגבוה , ושיעור השכר הפנסיוני בחברה הוא 86% בממוצע. כך, הציגה החברה ב-2015 עלות שכר ממוצעת של 34.2 אלף שקל בחודש לעובד, שכר ברוטו ממוצע של 26.6 אלף שקל – וכן שכר פנסיוני מובטח של 22.9 אלף שקל בחודש לעובד – הגבוה במגזר הציבורי.

"הטבות שאושרו על סמך 'תרבות פתקים'"

הטענות בדבר חריגות השכר בחנ"י הועלו לראשונה על הכתב בדו"ח ביקורת פנים שהזמינה החברה עוד ב-2008, ואולם הדירקטוריון דאז דאג לקבור את מסקנותיו. מכתבים אנונימיים שנשלחו לאגף השכר שנתיים לאחר מכן העידו שקיימת קבוצה של עובדים בכירים הממשיכים ליהנות מהטבות שכר חורגות שלא אושרו במסגרת הסכמי הרפורמה בנמלים ב-2005.

בהסכמים אלה נקבע כי על עובדי חנ"י יחולו כל ההסכמים הקיבוציים שחלו לפני כן על עובדי רשות הנמלים והרכבות, למעט הטבות שמקורן בהתחייבות אישית. כך, בעוד הבכירים טענו כי חריגות השכר היו נהוגות לפני הרפורמה, ולכן זוכות לחסינות שבמסגרתה – האוצר טען כי החריגות היו אישיות וניתנו על סמך "תרבות הפתקים" הידועה לשמצה, שפשתה אז ברשות הנמלים.

באגף השכר הצביעו על עשרה בכירים שנהנו לכאורה מחריגות שכר. מתוכם התקבלה לפי שעה החלטה לגבי שישה.

מלבד דגון ושפירא, מדובר בראש יחידת מינהל ורווחה, איציק שטיינברג, שכיהן בשנים האחרונות גם כממלא מקום סמנכ"ל המשאבים בחברה; ראש אגף התקשרויות לשעבר, אלברט מלכה; ראש יחידת רכש והתקשרויות לשעבר, פנחס אפשטיין; וכן ראש יחידת בטיחות לשעבר, ליאור שמעון. כל אלה זכו בתוספות שכר שמשולמות רק לראשי אגפים – אף שמעולם לא זכו בתקן של ראשי אגפים.

באת כוחם של הבכירים, עו"ד יעל שילוני ממשרד אהוד שילוני ושות', העלתה במהלך שלוש השנים האחרונות טענות למכביר נגד מהלכי האכיפה – החל באי־גילוי מסמכים והתיישנות, דרך הפרת עקרון ההסתמכות, וכלה בהתעלמות מכך שהעובדים שירתו למעשה במשך שנים כראשי אגפים בפועל, אף שלא זכו בתקן רשמי, וזכו בתוספות שכר שמוגנות על ידי ההסכם הקיבוצי ומעוגנות בו.

לטענת אמסלם, גם אם ההטבות מופיעות בהסכמים הקיבוציים – יישומן הפרטני על כל אחד מהעובדים נעשה באופן אישי, שכן העובדים אינם עומדים בתנאים לקבלת התוספות. "לטעמנו, עובדים מסוימים מקבלים את אותן תוספות שלא לפי הנהלים וההסכמים, אלא כתוספות אישיות המהוות חלק מ'תרבות הפתקים'", העיר במכתבו.

כמו כן ציין אמסלם, כי שכרם של העובדים הנידונים גבוה פי שלושה ויותר משכרו של עובד בתפקיד מקביל בשירות המדינה, וכי המדינה הסתפקה בהשבת הכספים ששולמו ביתר רק בשלוש השנים האחרונות, אף ש"הזמן שחלף פעל לטובת העובדים".

באת כוח העובדים מסרה כי "מדובר בעובדים שקיבלו זכויות שמגיעות למנהלי אגפים, ואמנם הם ישבו על תקנים של מנהלי אגפים בימי רשות הנמלים והרכבות. חלק מהם היו יד הימין שסייעה לביצוע הרפורמה בנמלים, אך כיום הם מוצגים כמי שרק מילאו מקום, ואמורים לרדת למעמד שבו היו בשנות ה-90 המאוחרות.

"העובדים הפעילים בחברה מתכוונים לפעול באמצעים החוקיים העומדים לרשותם לביטול ההחלטות או לשינויין. הגמלאים מתלבטים בחלקם אם ראוי לסיים את הסאגה. שבוע לפני שקיבל את החלטתו נשלחה לממונה על השכר השלמת טיעון – אך מהחלטתו עולה כי לא עיין בהשלמה וניסח אותה לפני קבלת ההשלמה.

"בכל זאת, הממונה מצא לנכון לחתום על החלטה הרת גורל שהשפעתה הכלכלית על העובדים שקיבלו אותה אדירה, בלי שהעט ירעד, כפי שראוי היה לבעל משרה מנהלית הנושאת סמכויות מעין שיפוטיות. כחוט השני מן ההחלטה עולה שהשכר שלהם, בהיותו גבוה, ייצר רף חדש".