"הבנקים אינם מעוניינים להמשיך לממן את יצרנית השמן יצהר"

עו"ד דורית לוי־טילר מונתה לכונסת הנכסים של החברות טית בית וטית בית תעשיות מזון, יצרנית השמנים יצהר וקנולה, מרגרינה ושמנים לתעשייה – כך קבע השופט איתן אורנשטיין מבית המשפט המחוזי בתל אביב אתמול, בעקבות בקשה שהגישו בתחילת השבוע שבעה בנקים שלהם חייבת החברה 170 מיליון שקל.

הבנקים טענו באמצעות עו"ד מור נרדיה ממשרד לוי־טילר כי טית בית יצרה שיעבודים לטובתם והם מבקשים לממש את כולם. לפי הבקשה, החברה חייבת לבנק הפועלים כ–42 מיליון שקל, לבנק לאומי כ–21.5 מיליון שקל, לדיסקונט כ–27.5 מיליון שקל, למזרחי טפחות כ–12.5 מיליון שקל, לבנק הבינלאומי כ–32 מיליון שקל, לבנק איגוד כ–12.5 מיליון שקל ולמרכנתיל כ–14 מיליון שקל.

טית בית תעשיות מזון נמצאת בשליטת משפחת ברגר. בין לקוחותיה נמצאות חברות כמו אסם, שטראוס ויוניליוור. בבעלות החברה מפעל באזור התעשייה עד הלום והיא מעסיקה כ–100 עובדים. פרקליטי החברה, עו"ד ירון אלכאווי ואיל רז ממשרד גורניצקי ציינו בדיון שנערך אתמול כי החברה אינה מתנגדת למינוי, והוסיפו כי החברה קיימה מגעים וניהלה משא ומתן להמשיך בפעילות ובמקביל להיערך להליך של מכירה. לטענתם, "החברה פעילה, מוכרת ומייצרת, ואנו חושבים שהיא יכולה להיות כזו גם בתקופת הכינוס. כיום עובדים בחברה כ–50 עובדים".

עו"ד לוי־טילר ביקשה שלא להמשיך להפעיל את החברה בטווח הקצר. לדבריה, "העלות היא של כ–30 מיליון שקל בחודש. הבנקים בשלב הזה לא מעוניינים להמשיך לממן את ההפעלה. נשב 'בנפש חפצה' בימים הראשונים ונראה אם ישנה אפשרות. החברה עובדת מזה כמה חודשים באופן מאוד מצומצם. אם נראה שיש אפשרות ומקורות מיידיים למימון, נשקול בחיוב את ההפעלה".

"עובדים בעלי יכולת 
וללא תחליף"


עו"ד אהוד שילוני, המייצג את העובדים, סירב למתווה שהוצע על ידי הכונסת. לדבריו "חלק הארי של החוב הוא הריבית ולא הקרן. הריבית 'קוברת' את החברה. הבנקים נהנו על חשבון הריבית, שיואילו לממן למשך שבועיים את עלויות המינימום של שכר העובדים".

לדבריו, "המפעל עובר בחודשים האחרונים תוכנית הרזיה. השכר במפעל הוא לא גבוה. לעובדים יש סימפטיה כלפי המצב, ויש מערכת שהעובדים רוצים להמשיך אתה – למעט החודשים האחרונים, שבהם איפשרו פחות משמרות ופגעו במשכורות". הוא הבהיר כי "העובדים אמרו בצורה ברורה: 'אנחנו לא רוצים לצאת לחופש, או שיפטרו אותנו או שימשיכו להעסיק אותנו'". שילוני הוסיף כי "כמה מהעובדים ירדו משכר של 8,000 שקל ל–4,000 שקל בחודש".

עמוד 29 אינפו החובות והנכסים של טית בית
החובות והנכסים של טית בית

לוי־טילר העריכה כי עלות העסקת העובדים במשך חודש נאמדת בכמיליון שקל. יהונתן ברגר, מנכ"ל החברה, ביקש בדיון להמשיך להפעיל את המפעל. "אם רוצים להפעיל את החברה צריך לעשות את זה מהר. ודאי שאני חושב שזה יטיב עם הנושים למכור את החברה כעסק חי".

השופט אורנשטיין הורה על מינוי לוי־טילר ככונסת נכסים לחברות והורה לה לפעול בהקדם האפשרי ולהכריע בתוך לא יותר מ–14 יום אם המפעל יימכר כעסק חי או יפורק. השופט הסמיך אותה "לתפוס את כל נכסי החברה, לקבל לרשותה את כל הנכסים לרבות המקרקעין, לקבל את כל הכספים המגיעים לחברות ולהפקידם בחשבון כינוס וכל פעולה אחרת שתקבל את אישור בית המשפט".

שילוני אמר אחרי הדיון כי "מדובר בקבוצת עובדים מאוד מיומנת שעברה את השעות הקשות של המפעל במשך 20 שנה ועד היום וצלחה צמצומים רבים. רוב העובדים בעלי יכולת וידע גדול וללא תחליף לצורך הפעלת המפעל מחדש. כל מי שרוצה להפעיל את המפעל כעסק חי שיביא בחשבון שצריך לממן את תקופת הביניים כדי שהעובדים לא יפוצו לכל עבר, שכן מדובר בעובדים שאין להם 'שומן' שיאפשר להם תקופת המתנה ללא תשלום".

נדב ברגר, סמנכ"ל שיווק ומכירות של טית בית, אמר בתום הדיון: "הסכמנו להחלטת בית המשפט. המקל עובר לידי הכונסת. נעשה ככל שביכולתנו לסייע לה להפעיל ולמכור את החברה כעסק חי לרווחת העובדים, ולמקסם את השבת החוב לנושים. לחברה היסטוריה מפוארת עם לקוחות וספקים שלא מפסיקים לעודד בימים אלה".