ס"ע 50750-06-11 אקשיקר נ′ מפעלי המקור בע"מ ואחרים

המשרד ייצג את הסתדרות העובדים הכללית וכן את יו"ר ועד עובדי המפעל וחבר ועד נוסף, בתביעה שהגישה עובדת המפעל לשעבר נגד הנהלת המפעל ונגד חברי הועד בגין כספים שלא שולמו לה לטענתה בתקופת עבודתה, וכן בשל אופן ייצוגה על ידי הוועד מול הנהלת המפעל. נציגות העובדים הגישה בקשה לסילוק על הסף בטענה שהאחראית לנזקה של התובעת הייתה החברה, וכי צירוף חברי הועד שגוי.

בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב קיבל את טענותיהם של נציגות העובדים וקבע כי טענות בדבר פעולות הועד צריכות להתברר בפני רשות השיפוט של ההסתדרות, ולא בפני בית הדין.

בקשת הסילוק התבססה על סמך מספר טיעונים משפטיים:

צירוף נציגות העובדים לתובענת פרט בין עובד ומעביד הינה מיותרת, וככזו גורמת לסרבול וסיבוך ההליך השיפוטי. התובעת לא הוכיחה בכתב התביעה את אחריותה של נציגות העובדים, והתייחסה בצורה ערטילאית בלבד לאחריות הוועד ב"הפרת חובת ייצוג הוגן". בתוך כך נמנעה התובעת מלפנות לרשות השיפוט, צעד מנדטורי הנדרש ממנה כחברת ההסתדרות, לאור חוקת העבודה.

אי מיצוי הליכים פנימיים: כאמור, מאחר והתובעת הייתה במועד הרלוונטי חברת הסתדרות, וטענותיה מופנות כלפי ההסתדרות ונציגות העובדים, הרי שהיה עליה לפנות תחילה לרשות השיפוט, כעולה מפרק י"ג לחוקת העבודה, וזאת לאור החזקה בדבר ידיעת הדין וסדריו.
בנוסף, מהיותה של רשות השיפוט גוף בוררות בהתאם להגדרתו בחוק הבוררות, הרי כי רק מטעם מיוחד יבוכר בית הדין מעל רשות השיפוט, בעוד שבמקרה זה לא מתקיים תנאי כאמור.

כתב התביעה אינו מגלה עילה: מתוך פרק עובדות שלם, שתי שורות בלבד התייחסו לאחריותה של נציגות העובדים ואף לא מילה אחת על אחריותה של ההסתדרות. התובעת אף סתרה עצמה כאשר ציינה כי נציגות העובדים הייתה מעורבת בהליך רק לאחר פיטוריה, ואילו מאוחר יותר טענה כי על נציגות העובדים הייתה מוטלת החובה להגן עליה טרם פיטוריה. בכל מקרה, החובה לייצוג הוגן מניחה לנציגות העובדים להפעיל שיקול דעת באם נדרש בנסיבות העניין להגן על העובד, שאלה שהתייתרה לאור נסיבות פיטוריה של העובדת.

כתב התביעה אינו מגלה עילות נזיקיות: התובעת טענה כי נציגות העובדים התרשלה בתפקידה ואף הפרה חובה חקוקה והביאה לגרם הפרת חוזה. אולם, הסעיפים אליהם הפנתה התובעת אינם מעלים כל חובה. על פי ההלכה בבית הדין הארצי לעבודה, המעוול בהפרת חובה חקוקה צריך להפר חובה המיוחסת לו, ולא ניתן לייחס את העוולה למי שגרם להפרה. גם הפרת חוזה אינה יכולה להתגבש, שכן מקום בו לא ידעה נציגות העובדים על פיטוריה אקס אנטה בוודאי לא יכלה להוביל לפיטוריה.

הסעדים המבוקשים בכתב התביעה אינם רלוונטיים לנציגות העובדים: עיקר טענותיה של התובעת, כמו גם הסעדים, מופנים כלפי המעביד ולא כלפי נציגות העובדים. הלכה פסוקה היא כי אין נציגות העובדים נכנסת בנעליו של המעביד ועל כן תביעתה אינה מראה עילה – מקל וחומר כאשר הנתבעים הם אנשים פרטיים שפעלו במסגרת נציגות העובדים.

בית הדין הסכים עם פרשת ההגנה כפי שהוצגה בבקשה לסילוק על הסף, ומצא כי אין בכתב התביעה טענה כלשהי שיש בה כדי להוות הצדקה לחריגה מן הכלל כי טענה בדבר הפרת חובת הייצוג ההולם טעונה בירור בפני רשות השיפוט, וכן כי על הסעדים הנתבעים מנציגות עובדים להיות מובחנים מאלו שנדרשו מהמעסיק.