מר רופא הוכר כעובד הנתבעת בפסק דין, ונפסקו לזכותו זכויותיו כעובד

בפסק הדין, דנה השופטת מוטולה בהרחבה בטענת החברה לפיה יש לקזז מן הסכומים שיש לשלם למר רופא את הסכומים שקיבל לכאורה ביתר, בהתאם לסעיף גדרון. השופטת הבחינה לצורך כך בין מקרה 'רגיל' , רוב רובם של המקרים, לפיו כאשר ייקבע כי עובד סווג באופן שגוי כעצמאי, יוקנו לעובד מלוא הזכויות הסוציאליות אשר נשללו ממנו, מבלי אפשרות לקזז סכום שניתן בין התמורה הקבלנית לשכר החלופי (הוא השכר אשר היה משולם אילו היה מוגדר כעובד מלכתחילה), לבין מקרה חריג בו נהג העובד בחוסר תום לב קיצוני בהתקשרות או בתביעה שהגיש, שאז יחוייב העובד בהשבת סכומים למעסיק.

יחד עם זאת, קבעה השופטת מוטולה, כי השבת הסכומים תוכל להטען כטענת קיזוז בלבד, כלומר, המעסיק לעולם לא יוכל לתבוע מהעובד להשיב סכום גבוה יותר מזה בו זכה העובד בתביעתו.

חריג חוסר תום הלב הקיצוני יופעל בהתקיים שני מבחנים מצטברים: 1)במידה והתמורה הקבלנית שניתנה גדולה ב-150% לפחות מעלות ההעסקה (שכר + זכויות סוציאליות) שהיתה משתלמת אילו היה מוגדר הקבלן מלכתחילה כעובד וכן 2) במידה והבחירה במתכונת העסקה העצמאית הייתה של הקבלן/עובד – אם ביוזמתו או אם לאחר שניתנה לו אפשרות אמיתית לבחור. בהקשר זה, קיומו של סעיף גדרון בהסכם ההתקשרות ישמש כמבחן עזר בלבד, שאינו חזות הכול, בכדי להכריע בשאלת המודעות לסוג העסקה והבחירה בה.