מעסיק חויב לשלם פיצויי עוגמת נפש ולפרסם התנצלות בקרב עובדיו בשל פיטורים לא מוצדקים

העובדת, מזכירה באחד מבתי החולים הפרטיים בארץ, הואשמה על ידי קצין הביטחון של בית החולים כי גנבה כספי לקוחות באמצעות שימוש במאגר פרטי כרטיסי האשראי של לקוחות בית החולים אשר היה קיים בעמדתה הממוחשבת, והשתמשה בהם לצרכיה הפרטיים.

בנוסף לטענה זו, הואשמה העובדת כי הפקירה את עמדתה בזמן שמחשבה אינו נעול ומוגן בסיסמא, כן כי לא הקפידה להנפיק קבלות ללקוחות ובנוסף כי לקחה כספים מהקופה הקטנה לצורך קניית ארוחות לה ולחברותיה המזכירות. העובדת זומנה לשימוע ובסיומו פוטרה מעבודתה בגין המעשים המיוחסים לה.

אלא שחרף האשמות אלו, הודתה עובדת אחרת, מזכירה בבית החולים אף היא, כי היא זו שנכנסה לעמדת העבודה של העובדת שפוטרה וביצעה משם פעולות לא חוקיות בכרטיסי האשראי של לקוחות בית החולים, בשעה שחברתה נקראה לבצע פעולות במקומות שונים ברחבי בית החולים.

על אף זאת, לא בוטלו פיטוריה של העובדת, ובקרב עובדי בית החולים נפוצה השמועה כי גם היא מעורבת במקרה הגניבה. תחת אישומים חמורים אלו התקשתה העובדת למצוא עבודה אחרת ומשכך פנתה לבית הדין בתביעתה.

בית הדין קבע, לאור שמיעת עדויות עובדי בית החולים, כי מאחר ואין מחלוקת שהעובדת לא הייתה מעורבת במקרה הגניבה, ומאחר ושאר הנימוקים אשר הובילו לפיטוריה היוו פרקטיקה מקובלת בבית החולים ונתפסו כמעשים מקובלים אף על פי המנהלים הממונים עליה, הרי הפיטורין בוצעו שלא כדין.

בית הדין פסק, בהתחשב ברבב שדבק בה בעקבות שרבוב שמה לפרשה, כי על בית החולים לשלם לה פיצויים בגין עוגמת נפש בגובה 40,000 ₪, ובנוסף עליו לפרסם מכתב הבהרה בדואר האלקטרוני בקרב עובדי בית החולים אשר היו מעורבים בעניין או שמעו על הפרשה, וזאת בנוסף לפיצוי פיטורין והלנתם.

תע"א 11300-09 ר"ק נ' אסותא מרכזים רפואיים (פורסם בנבו, 18.3.2012)