החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה

בשבועות הקרובים יכנס לתוקפו חוק חדש בתחום משפט העבודה המגן, שתכליתו הגברת האכיפה של חוקי העבודה כלפי מעבידים ומזמיני שירותים. החוק, פרי עבודתה של ועדת היגוי מיוחדת שיוסדה במשרד התמ"ת, ולאחר שנים ארוכות של דיונים בועדות הכנסת השונות, קם במטרה להגביר ולייעל את האכיפה של חוקי העבודה במדינת ישראל, בין השאר באמצעות הנהגת הליך מנהלי המאפשר הטלת עיצום כספי על מעבידים ועל מזמיני שירותים.

 

החוק בא לשפר את המצב הקיים באמצעות מספר כלים עיקריים:

הטלת עיצום כספי על מעביד:

החוק מקנה סמכות למפקח עבודה בכיר (או "הממונה") להטיל קנסות  מנהליים על מעבידים וכן על יחיד המעסיק עובדים, כאשר גובה הקנס מושפע מחומרת העבירה. כך למשל, מעביד אשר ינהל פנקס שעות עבודה שלא כהלכה ייקנס בקנס בגובה של 5,000 ₪, מעסיק אשר ימנע מלשלם דמי חופשה שנתית בניגוד לחוק ייקנס בסך של 20,000 ₪ ואילו מעסיק אשר יעביד עובד בשעות עבודה נוספות שאינן מותרות יזכה לקנס בגובה 35,000 ₪. בנוסף, החוק מספק תמריץ שלילי להפרה חוזרת או מתמשכת של דיני העבודה בכך שהוא מאפשר להמשיך ולהשית קנסות מנהליים מתמשכים על מעביד שלא שינה דרכו.

 

הטלת עיצום כספי על מזמין שירות:

כיום, עסקים רבים נשענים על חברות למתן שירותים המספקות שירותים שאינם בהכרח בתחומי הליבה של עיסוקם, כגון שירותי שמירה, ניקיון והסעדה. החוק החדש בא למנוע מצב בו עובד המועסק על ידי חברה למתן שירותים אינו זוכה להגנה על מלוא זכויותיו הסוציאליות, כאשר הן מעסיקתו הישירה והן מעסיקתו בפועל מתכחשות לחובותיהן.

לפי החוק החדש, יוכל הממונה להטיל עיצום כספי על מעסיקתו בפועל של עובד בחברה למתן שירותים, באם לא תפעל בהתאם להודעתו בדבר הפרה שנגרמה לעובד, או שלא תפעל בתום לב לביטול החוזה וחילוט הערובה מול קבלן השירות, וזאת תוך 30 יום.

עם זאת, החוק מפעיל מנגנון של התראות מנהלתיות, המאפשרות לממונה להתריע בדבר הפרה טרם הטלת עיצום כספי, וכך להימנע מהטלת עיצומים במקרים בהם נהג המעסיק או מזמין השירות בתום לב.

 

אחריות אזרחית של מזמין שירות:

לבד מסמכותו של הממונה להטיל עיצום כספי על מזמין שירות, יוכל גם העובד עצמו להגיש תביעה אזרחית נגד מזמין השירות, בהתקיים מספר תנאים: על מזמין שירות להעסיק למעלה מ-4 נותני שירותים, בתקופה העולה על חצי שנה, ולאחר שנמנע מלהגיב להודעתו של הממונה, או להודעה מאת העובד (או ועד העובדים) שנמסרה לקבלן והעתקה למזמין השירותים, בדבר הפרה של זכויותיו.

עם זאת, החוק אינו קובע מסמרות בדבר קיומם או העדרם של יחסי עובד מעביד בין מזמין שירותים לעובד קבלן השירותים.

החוק מוסיף וקובע, כי בהתקיים חוזה למתן שירותים אשר לא מפרט מהו גובה השכר אשר יועבר לעובד, המגובה בהצהרתו של מזמין השירותים כי הוא מתחייב לשלם למצער את עלות שכרו המינימאלית של העובד (בהתאם לסכומים אותם יקבע השר), הרי שיהווה הדבר חזקה לקיום אחריות אזרחית כלפי העובד.

 

אחריות פלילית של מזמין שירות:

החוק מוסיף וקובע כי על מזמין שירותים לפקח ולעשות כל שניתן על מנת למנוע קיומה של עבירה (מהעבירות המנויות בסעיף) של קבלן השירותים נגד העובד, וכי בהעדר פיקוח כאמור יהא דינו של המפר קנס, בהתאם לסכומים המנויים בחוק העונשין – וזאת אלא אם נהג בתום לב ועשה כל שניתן כדי למלא את חובתו (למשל באמצעות מינוי בודק שכר מוסמך), או שמעשה העבירה תוקן במלואו.

זאת ועוד, מנהל כללי של תאגיד יכול ויהיה חב באחריות פלילית אישית שבצידה קנס, אם יתעלם מהודעת הממונה על הפרה, ולא יפעל כדי לתקנה או לשם ביטול החוזה עם הקבלן וחילוט הערובה.

בנוסף, מזמין השירות ומנכ"ל החברה אחראים כי בחוזה העסקה עם קבלן השירות יובטחו זכויותיו המינימאליות של העובדים בהתאם לחוק זה, אחרת יעמדו בפני אחריות פלילית.